אצבע הדק היא תופעה שכיחה, וכדי למנוע את החמרתה חשוב להכיר את התסמינים ואת דרכי הטיפול בה. כל מה שתרצו לדעת על אצבע הדק בכתבה שלפניכם.
אצבע הדק (Trigger Finger), או בשמה הנוסף אגודל הדק, היא אחת מן התופעות השכיחות ביותר בכירורגיה של היד. היא מתפתחת כתוצאה מתהליכים ניווניים, והיא מובילה למגבלה ביישור וכיפוף האצבעות, לעתים באופן זמני ובמצבים מתקדמים יותר, באופן קבוע. הפגיעה באגודל היא הנפוצה ביותר, ולאחריו נפגעים האצבע והאמה. אצבע הדק מופיעה בקרב כ-2% מכלל האוכלוסייה, והיא שכיחה ביותר בקרב נשים – עד פי שניים או שלושה מגברים – בעיקר בעשור החמישי והשישי לחייהן.
מהי אצבע הדק?
מדובר בדלקת הגורמת להיצרות של מעטפת הגידים המכופפים בכף היד. הגידים הנעים בתוך התעלה הם מעין רצועה המקשרת בין השריר לעצם, והודות להם אצבעות כף היד יכולות להתכופף. כאשר מתבצעת שוב ושוב תנועת כיפוף מאומצת של האצבעות, אזור הכניסה לתעלה הופך לעבה יותר, ובכך תנועת הגידים בתעלה אינה חלקה ולעתים אף מסבה כאב. עם הזמן התעלה והגידים מתעבים עוד ועוד, ולכן הגידים נתפסים ומתעורר קושי ליישר את האצבע או לכופף אותה והיא נכנסת פנימה לתוך כף היד. כאשר הגיד נתפס ומשתחרר מיידית, האצבע "קופצת" כמו הדק שנלחץ, וכך היא זכתה לשמה אצבע הדק, או בשם הלועזי טריגר פינגר.
למצב רפואי זה ישנם ארבעה שלבים:
- טרום הדק: בשלב זה עשוי להתעורר כאב בבסיס האצבע או היתפסות האצבע מדי פעם. כמו כן, יכולה להופיע רגישות מעל הכניסה של הגידים המכופפים לתעלה בכף היד.
- השלב האקטיבי:בשלב זה האצבע נתפסת בעת כיפוף, אך אפשר ליישר אותה בצורה אקטיבית.
- השלב הפסיבי: כאשר האצבע נתפסת, לא ניתן לשחרר אותה אלא על ידי משיכתה בעזרת היד השנייה. ייתכן שגם לא יהיה אפשר לשחרר אותה כלל.
- כוויצה: במצב זה, החמור ביותר, בלתי אפשר ליישר את האצבע באופן מלא.
מהם הגורמים לאצבע הדק?
לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי מה הגורם לדלקת הזו, אך ניתן להצביע על מספר נתונים. מצבים רפואיים כמו סוכרת, דלקת פרקים או שיגרון עשויים להוביל להתפתחותה. כמו כן, כאשר פעילות מאומצת של כיפוף ויישור האצבע חוזרת על עצמה בתדירות גבוהה, תיתכן התפתחות הדלקת. פעילות כזו, למשל, יכולה להיות עבודה עם מספריים, מברגים וכלי עבודה נוספים.
כיצד ניתן לאבחן את הדלקת?
האבחנה מתבצעת על סמך עדות המטופל ועל בסיס בדיקה גופנית, ואין צורך בבדיקות מיוחדות.
טיפול באצבע הדק
במקרים בהם לא ניתן טיפול רפואי, הדלקת עשויה להחמיר ולהתפתח בהדרגה, האצבע עלולה להיתפס באופן קבוע, והסובל מהתופעה לא יוכל ליישר או לכופף אותה. לכן חשוב להתייעץ עם רופא ולבחון את דרכי הטיפול האפשרויות. יתרה מכך, במידה והמטופל עדיין מגיע לרופא בשלב מוקדם של אצבע הדק, בדרך כלל יהיה ניתן לטפל בה בעזרת מנוחה מפעילות מאומצת של האצבע וכן שימוש ב
סד לאגודל. השימוש בסד מקבע את האגודל ובכך מונע תנועה של חלק מהאצבע ובמקביל מאפשר תנועה של חלק אחר ממנה. כמו כן, ישנם מספר תרגילים שניתן לבצע בבית בקלות על מנת להקל על הכאב. למשל, יש להניח את כף היד על משטח שטוח ולאחר מכן להרים כל אצבע בנפרד תוך הפעלת כוח שווה בכל אצבע, ועם דגש מיוחד על האצבע שנפגעה. יש להרים כל אצבע באיטיות ולהחזיק אותה במצב זה במשך שנייה או שתיים.
טיפולים נוספים למצבים מתקדמים יותר:
- שימוש בנוגדי דלקת היכולים לתרום להפחתת הכאב.
- זריקת סטרואידים– דרך טיפול זו מומלצת לכל אחד מארבעת השלבים של אצבע הדק, כאשר הזריקה מתבצעת באזור של כניסת הגידים לתעלה. נמצא כי הטיפול בזריקת סטרואידים יעיל מאוד ב-60%-70% מהמקרים, וכמו כן מצמצם את סיכוי חזרת הדלקת. עם זאת, היא אינה באותה הרמה במקרים הבאים: מעל חצי שנה מתחילת הדלקת, עבור חולי סוכרת או כאשר הדלקת קיימת במספר אצבעות. חשוב לקחת בחשבון כי בטיפול זה עשויים להופיע שינויי פיגמנטציה וכן יכול להיגרם נמק של שומן תת-עורי. במקרים בהם בוצעו מספר הזרקות לאותה האצבע, עלול להיגרם קרע גידים, אך הוא נדיר מאוד. בקרב חולי סוכר עשויים להיות שינויים ברמות הגולוקוז במשך כשבוע לאחר הזרקת הסטרואידים.
- ניתוח – ניתוח מומלץ במקרים בהם הטיפולים שהוזכרו לא הועילו, או כאשר הדלקת החמירה עד למצב שהאצבע לא ניתנת לכפוף או יישור. דרך טיפול זו מועדפת מכיוון שסיכויי ההצלחה שלה גבוהים ביותר - נמצא כי שיעור ההצלחה של הניתוח הינו מעל 97%. הניתוח מבוצע על ידי אורתופד בהרדמה מקומית וללא צורך באשפוז. במהלך הניתוח מבוצע חיתוך הרקמה הדלקתית, ובכך מתאפשר שחרור ההיצרות סביב הגיד באצבע הרלוונטית. מיד לאחר הניתוח מומלץ להניע את האצבעות כדי למנוע הידבקויות בוריד. בהדרגה ניתן יהיה לחזור לפעילות מלאה עם היד, אך חשוב לדעת כי עשויים להיות מספר סיבוכים אך בדרך כלל הם קלים. צפויה להתעורר רגישות באזור הצלקת הניתוחית, והיא עשויה להימשך במשך כמה שבועות מהשלמת הניתוח. כמו כן, עלול להיגרם זיהום שטחי ונוקשות של האצבע. בקרב חולי סוכרת ובמצבים מתקדמים יותר של אצבע הדק, עלולים להיגרם סיבוכים קשים יותר כמו פגיעה בעצבים התחושתיים של האצבע, זיהום עמוק והגבלת בתנועות הכיפוף והיישור של האצבע.
כדי למנוע החמרה של התופעה, חשוב לשמור על עירנות ולפנות לרופא המטפל בהקדם, והעיקר הבריאות!
למידע נוסף ולרכישת סד לאגודל – צרו קשר בטל' 072-2159090 או דרך האתר, ואנחנו נשמח לעזור ולעמוד לשירותכם.
מאמרים נוספים
