כל מעסיק משקיע מחשבה רבה ומשאבים נוספים כדי להגדיל למקסימום את הפריון: תנאי שכר טובים לעובדים כולל שלל תמריצים, סביבת עבודה מתקדמת ומעוצבת, גיבוש משרות שמאפשרות לכל אחד וכל אחת להביא לידי ביטוי את כל היכולות ולהרגיש שיש ערך לעבודה שהם מבצעים, ועוד. אבל יש משהו שחלק גדול מהמנהלים בחברות ובארגונים מפספס - אובדן ימי העבודה עקב מחלות חורף, ובראשן
השפעת.
על-פי הערכות שונות, לאורך החורף, כלומר במשך 3-4 חודשים, מדי יום 5% עד 10% מהעובדים לא מגיעים למשרד עקב מחלה. העלות למשק היא כמה מאות מיליוני שקלים, וכמובן שגם מבחינת העסק הבודד הנזק המצטבר משמעותי. באופן טבעי, האחריות על הבריאות של העובדים מוטלת על כל אחת ואחד מהם, ואף בעל חברה או מנהל בארגון לא יכול לספק לעובדים הגנה מוחלטת 24/7 מפני וירוסים. מצד שני, כדאי לדעת שאחד המקומות המועדים לפורענות מבחינת הידבקויות במחלות ויראליות הוא המשרד, ואת המרחב הזה אפשר - ורצוי מאוד - להפוך לפחות ידידותי לווירוסים ויותר בטוח לעובדים.
למה במשרדים יש סכנה מוגברת להידבקות בשפעת?
שפעת נגרמת עקב וירוס וליתר דיוק אחד מתוך סוגי רבים של נגיפי שפעת. הווירוסים האלה עמידים מאוד, ויכולים לשרוד עד 8 שעות על משטח מסוים - למשל שולחן במשרד - וכך לעבור מעובד אחד לאחרים. בנוסף, החדירה שלהם לגוף עלולה להתרחש גם דרך העיניים (כשיד שנגעה במשטח עם נגיפי השפעת נוגעת לאחר מכן בעיניים), גם דרך האף (באופן דומה) וגם בשאיפה (כך שאם באוויר שבמשרד מסתובבים וירוסים הם עלולים לתקוף את כל מי ששוהה באותו חלל). עוד כדאי לקחת בחשבון שביממה הראשונה לקיומם של נגיפי השפעת בגוף, האדם כלל לא מודע לכך ולכן עלול להדביק רבים אחרים, ולמעשה גם אחרי שהסימפטומים כבר נעלמו עדיין עלולה להתרחש הדבקה של קולגות לעבודה.
קו ההגנה הראשון - אוורור
כשכל החלונות במשרד סגורים, הווירוסים שמחוללים שפעת כלואים בחלל ולא יכולים להתנדף החוצה. במשרדים קטנים, השילוב בין היעדר זרימת אוויר נקי לבין נוכחות של נגיפים מסוכן במיוחד, ובכל מקרה מומלץ להקפיד על אוורור מקסימלי בהתאם לתנאי מזג האוויר, ובפרט לנצל את השעות החמימות יחסית שיש גם בחורף. העובדים תמיד יכולים להצטייד בבגדים חמים ולהשתמש בהם כשהחלון פתוח והמשרד אינו מחומם.
ניקיון יסודי של המשרד
המרכיב השני במאבק במחלות החורף ובהפסד ימי העבודה בגללן הוא שמירה על ניקיון משרדים כמו שצריך, ברמה מספקת, בכל החללים במקום העבודה. בפרט, יש להשתמש בחומרים מחטאים באזורים כמו המטבח או השירותים שאליהם מגיעים עובדים רבים, וכן לנקות ביסודיות את השולחנות ושאר המשטחים שעלולים להוות מקום רווי וירוסים.
במידת האפשר, כדאי גם להתקין ברזים שמופעלים באמצעות חיישנים ובאופן כללי למצוא פתרונות שיפחיתו את הצורך לגעת בפריטים שונים (פעולה שכאמור מגדילה את סכנת ההידבקות).
הקפדה על היגיינה אישית
היגיינה אישית היא כמובן באחריות כל עובד וכל עובדת, אבל למעסיקים ולמנהלים יכולים לעזור להם להקפיד על אלמנט חשוב זה בהתנהלות.
בפרט, מומלץ לנצל את האופציה של
ג'ל לניקוי וחיטוי ידיים. הקפדה על שימוש בג'ל שכזה מחסלת חלק ניכר מהנגיפים שמסתובבים במשרד, ומפחיתה במידה ניכרת את מספר ההידבקויות ואת היקף ההיעדרויות מהעבודה. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא באמצעות התקנת
דיספנסר מעוצב לג'ל לניקוי ידיים, כזה שמופעל על בסיס חיישן אינפרא אדום כך שהעובדים כלל לא צריכים לגעת במתקן, ומבטיח רמת היגיינה מקסימלית. דגש חשוב נוסף במיצוי הפוטנציאל של הג'ל לחיטוי הוא לוודא שיש תמיד כמות מספקת של ג'ל במתקן, ושברגע שהוא מתרוקן למלא אותו מיד מחדש.
יצירת רשימת המלצות וכללים
האחריות של המעסיקים לא מסתיימת בהתקנת דיספנסר מעוצב לג'ל לניקוי ידיים - כדאי גם לתלות במשרד במקום בולט רשימה של המלצות ואפילו כללים מחייבים.
כשמזכירים לעובדים שבזמן התעטשות או שיעול אסור לשים את כף היד על הפה מפני שבדרך זו סכנת הפצת הווירוסים גדלה, יש סיכוי גבוה שהם יקפידו להתעטש אל תוך הזרוע או ישתמשו בטישו (וכדאי כמובן להזכיר להם שאת הטישו המשומש זורקים לפח סגור היטב).
בנוסף, חשוב להזכיר לעובדים להשתמש באותו ג'ל לניקוי וחיטוי ידיים שהותקן עבורם, וצעד נוסף שיקטין את הפגיעה בפריון בעונה הקרה הוא לעודד את כל מי שחולה להישאר בבית - אמנם מדובר בהפסד מסוים של ימי עבודה, אבל בסופו של דבר פחות עובדים יידבקו בשפעת, כך שבשורה התחתונה פעולה זו גורמת להפחתת אובדן ימי העבודה.