דלקת מפרקים שגרונית– תסמינים, טיפול ועוד

דלקת מפרקים שגרונית, או בשמה הלועזי ארטריטיס (Rheumatoid Arthritis), היא מחלה שכיחה, כאשר סובלים ממנה כ-1% מהאוכלוסיה. המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אם כי בדרך כלל מופיעה בעשור הרביעי, והיא שכיחה יותר בנשים מאשר בגברים – עד פי שלוש.

חשוב מאוד לזהות ולטפל בדלקת בשלביה המוקדמים, מפני שטיפול הולם יסייע במניעת פגיעה באיכות החיים וכן מגבלות גופניות. בשנים האחרונות נרשמה התקדמות משמעותית בטיפול בדלקת, וברוב המקרים אף ניתן לעצור את ההחמרה.

מדובר במחלה אוטואימונית (מחלת חיסון עצמי), כלומר מחלה שפורצת כאשר המערכת החיסונית בגוף תוקפת את עצמה. דלקת מפרקים שגרונית הינה מחלה דלקתית כרונית הפוגעת בעיקר במפרקים הקטנים של אצבעות כפות הידיים והרגליים, אם כי עשויים להיפגע מפרקים נוספים, ואף מערכות נוספות בגוף.

המחלה פורצת על רקע תגובה אוטואימונית שאינה מאוזנת: שיבוש בפעילות של המערכת החיסונית, ולפיכך איברים שונים בגוף נתקפים על ידה. איננו יודעים כיום מה הגורם המסוים המוביל להתפרצות ארטריטיס, אם כי הגורם הגנטי נראה כגורם הסביר. גנים אינם גורמים לדלקת לפרוץ, אך הם עלולים לגרום לחולים להיות רגישים יותר לגורמים סביבתיים העלולים לגרום למחלה.

דלקת מפרקים שגרונית באה לידי ביטוי כדלקת מפרקים כרונית בגוף, כאשר במהלכה ישנן תקופות רגועות יחסית לעומת תקופות בהן הדלקת מתפרצת. בדרך כלל, מעורבים מפרקי אצבעות הידיים והרגליים בצורה סימטרית, כלומר מעורבים המפרקים משני צדי הגוף. יש הסובלים מהדלקת גם בשאר המפרקים, כמו הכתפיים או המרפקים. כאשר הדלקת מתפרצת, החולה יחוש כאבים המלווים בחום מקומי, אודם ונפיחות. לרוב, הכאבים יופיעו בעת מנוחה ויחריפו במהלך הלילה והבוקר עם היקיצה מהשינה. כאשר המחלה מחריפה, היא עשויה לפגוע במבנה התקין של המפרקים המעורבים ולגרום למוגבלות בתנועה, כמו גם הרס של מפרקים.
כמו כן, כ -40% מהסובלים מארטריטיס חווים גם סימנים ותסמינים שאינם כרוכים במפרקים. דלקת מפרקים שגרונית יכולה להשפיע על איברים רבים, כולל: עור, עיניים, ריאות, לב, כליות, בלוטות הרוק, רקמת עצב, מח עצם וכלי דם.

 

כאשר מטופל מעיד על תסמינים העשויים להיקשר לדלקת מפרקים שגרונית, הרופא המטפל יערוך בדיקה גופנית תוך התמקדות במפרקי הגוף לבחינת ממצאים של תהליך דלקתי סימטרי, ולאחר מכן יפנה לבדיקות דם וצילומי רנטגן של המפרקים לבחינת התקדמות המחלה. בדיקות הדם נועדו לבחון האם ישנם מדדים של דלקת. מכיוון שמדובר במחלה אוטואימונית, למרבית החולים נמצא בדם נוגדן עצמי הנקרא Rheumatoid factor, "הגורם השגרוני", שהינו נוגדן (חלבון) אוטואימוני. הימצאותו בדם אינה מעידה ספציפית על דלקת מפרקים שגרונית מכיוון שנוגדן זה יכול להופיע גם אצל חולים במחלות אחרות ואף לעתים אצל אנשים בריאים, אך היא בהחלט חשובה לאבחון המחלה.

 

במידת הצורך, יפנה הרופא את החולה לבדיקה של ריאומטולוג, מומחה למחלות מפרקים, על מנת לאבחן את המחלה באופן מדוייק. ישנם מספר קריטריונים לאבחון המחלה, כדי  לקבוע האם החולה סובל מדלקת מפרקים שגרונית, עליו למלא לפחות ארבעה מתוכם:

הטיפול המרכזי בדלקת מפרקים שגרונית הינו טיפול תרופתי להפחתת הדלקת במפרקים וכן מניעת החמרת המחלה. חשוב מאוד לטפל בדלקת מכיוון שללא טיפול עשוי להיגרם שינוי בלתי הפיך במפרקים וכן מגבלות בטווח התנועה. מפני שמהות המחלה הינה פעילות בלתי מבוקרת של המערכת החיסונית בגוף, על מנת לטפל במחלה יש לדכא את פעילות המערכת החיסונית.

טיפול כזה נקרא טיפול אימונוסופרסיבי, ובבסיסו עומדות תרופות הפוגעות במערכת החיסונית. הדרך השימושית ביותר לדכא את המערכת החיסונית היא שימוש בסטרואידים שנוגדים את הדלקת, אך בשל תופעות הלוואי שלהם בשימוש לאורך זמן, הם אינם מומלצים. ניתן להשתמש בתרופות אנטי ראומטיות, כמו מטוטרקסט, אימורן וציטוקסן, אך חשוב מאוד להבין כי גם הן עשויות לגרום לתופעות לוואי בשל דיכוי המערכת החיסונית.

טיפול תרופתי כזה מצריך מעקב רפואי מסודר. תרופות שמונעות את החרפתה של המחלה הן תרופות DMARD (Disease-ModifyingAntirheumatic Drugs), כמו למשל פלקוויניל או ערבה. כיוון טיפולי נוסף הינו תרופות הפוגעות נקודתית במרכיבים של התגובה הדלקתית, כמו למשל תרופות שהן נוגדנים ל-TNF, חומר בעל חשיבות בתהליך הדלקתי. תרופות מעכבות TNF הן יומירה, רמיקד ואנברל. מעבר לדיכוי המערכת החיסונית והאטת התקדמות המחלה, חשוב גם למנוע את הכאבים ובכך לשפר את איכות חיי החולה. הטיפול בכאבים כולל תרופות ממשפחת נוגדי הדלקת שאינן סטרואידים, כמו נקסין ואיבופן.

 

מעבר לטיפולים התרופתיים, נמצא במחקרים כי פעילות גופנית עשויה להקל על הדלקת ובכך לשפר את איכות חייהם של החולים. כמו כן, כאשר מטפלים בכאב הנגרם בשל דלקת מפרקים שגרונית, מכשיר טנס (Tens) מציע חלופה רבת עוצמה לתרופות משככות כאבים. מכשיר הטנס אינו פולשני, פועל במהירות ואינו כרוך בתרופות. מכשיר הטנס מאפשר מגוון תוכניות טיפול לשיכוך כאבים, וחווית הטיפול במכשיר דומה לעיסוי עמוק הממריץ את מחזוריות הדם ומספק הקלה מהירה על הכאבים. מכשיר הטנס שולח פולסים חשמליים זעירים בעוצמות משתנות, הפועלים על מערכת העצבים ועל השרירים ובכך מרגיעים ומדכאים את סימני הכאב. מכשיר הטנס גם מעודד את הגוף לייצר רמות גבוהות של אנדורפינים, ובכך מקל על מצבים של דלקות מקומיות.