אנשים רבים סובלים מתסמונת דום נשימה בשינה. כיום, הפתרון המומלץ ביותר עבורם הוא לעשות שימוש באחד משני המכשירים – סיפאפ (CPAP) או ביפאפ Bipap)). לא כולם יודעים מהם ההבדלים בין שני המכשירים ולמה כדאי לבחור דווקא באחד ולא בשני. במאמר זה נביא את כל המידע על כל אחד מהמכשירים ונדגיש את ההבדלים, במטרה שיהווה מורה דרך לכל מי שזקוק לטיפול.

מדובר בתסמונת שפוגעת בלא מעט אנשים, ושמתבטאת בחסימה מלאה או חלקית של דרכי הנשימה במהלך השינה. חסימה זו, שיכולה לנבוע מכמה וכמה סיבות, ביניהן "צניחה" של איברי הפה הפנימיים (חך פנימי, לשון) כלפי מטה עד כדי חסימה של נתיבי האוויר, עלולה לגרום לתופעות שונות, הקלה שבהן היא נחירות חזקות והקשה – חסימה מלאה של נתיבי האוויר עד כדי חנק. מעבר לעובדה שתסמונת זו פוגמת בצורה משמעותית באיכות השינה, הרי שהיא גם עלולה להיות מסכנת חיים, ולכן חשוב ביותר למצוא טיפול שימנע את הישנותן של הפסקות הנשימה.

אם בעבר הטיפולים העיקריים בתסמונת דום נשימה בשינה היו ביצוע ניתוח להרחבת נתיבי האוויר באמצעות כריתת השקדים והאדנואידים, הנחיית רופא לרדת במשקל ולהפסיק לעשן ו/או לצרוך אלכוהול ושימוש בהתקן פה מיוחד שאמור היה להרחיב את נתיבי האוויר, הרי שטיפולים אלה עזרו לרוב המטופלים רק בצורה חלקית, אם בכלל. עם התקדמות הידע הרפואי והתפתחות הטכנולוגיה, הגיעו למסקנה כי פתיחה רציפה של נתיבי האוויר היא הפתרון הטוב ביותר עבור הסובלים מהתסמונת, וכי הדרך היעילה ביותר להשיגה הינה באמצעות הפעלת לחץ אוויר קבוע על האזור הסמוך לפתחי הנשימה. לאור המסקנה הזאת, וברגע שהטכנולוגיה אפשרה זאת – הומצא מכשיר הסיפאפ.  

מכשיר סיפאפ מזרים אוויר בלחץ חיובי. אוויר זה מגיע אל המטופל באמצעות צינור המחובר אל מסיכה המונחת על אפו של המטופל במהלך שנת הלילה. עם הפעלת Cpap מוזרם אוויר קר אל פתחי מערכת הנשימה באף ובפה, ומונע את צניחת הרקמות הרכות ואת חסימת פתחי האוויר הפנימיים. כיום ניתן להשתמש במכשירי סיפאפ המזרימים אוויר בלחץ קבוע בשאיפה ובנשיפה, או בכאלה המזרימים אוויר בלחץ משתנה. למרות זאת, טווח הלחצים מוגבל יחסית, ולכן המכשיר לא יכול להתאים למי שסובל ממחלות נוספות מלבד דום הנשימה בשינה (מחלות ריאה שונות וכד').

גם ביפאפ, בדומה לסיפאפ, הינו מכשיר אשר מזרים אוויר בלחץ חיובי. בשונה מהסיפאפ, כל מכשירי הביפאפ פועלים בשתי דרגות לחץ – לחץ גבוה בשאיפה ולחץ נמוך בצורה משמעותית בנשיפה. בנוסף, טווח הלחצים של המכשיר הרבה יותר גדול (CPAP 20-4 ס"מ/מיים; BIPAP 25/30-4 ס"מ/מיים), וכך גם ההפרש בין הלחצים: CPAP 3 ס"מ/מיים; BIPAP 10/15 ס"מ/מיים).

מכשירי הביפאפ הפשוטים יותר, שאינם כוללים פונקציות נוספות, מתאימים לאנשים שקשה להם להתמודד עם נשיפה כנגד לחץ אוויר קבוע, וזאת בזכות הלחץ הנמוך שהם מפעילים בזמן הנשיפה. מעבר לכך, קיימים היום מכשירי Bipap משוכללים יותר, אשר כוללים פונקציות נוספות כמו פונקציית הנשמה במידת הצורך, והם מתאימים לאנשים שסובלים לא רק מדום נשימה בשינה, אלא ממחלות נוספות כגון ניוון שרירי הנשימה או מחלות ריאה שונות.

לאור כל ההבדלים בין שני סוגי המכשירים, חשוב מאוד שלפני התחלת השימוש בכל אחד מהם, יש להתייעץ ולקבל חוות דעת מרופא מומחה בתחום. רק רופא מומחה יוכל להמליץ על המכשיר המתאים על פי התסמינים והמחלות האישיים, אשר יביא לתוצאות הרצויות: שינה רציפה, נטולת נחירות והעיקר – נטולת הפסקות נשימה.

אין בכלל ספק, כי בחירה במכשיר המתאים יכולה לשפר בצורה משמעותית את איכות החיים, שכן שינה לא רציפה עלולה להביא למצבים לא נעימים של חוסר יכולת להתרכז, פגיעה בחיוניות ואפילו דיכאון, לא כל שכן הפסקות נשימה שעלולות להביא לעלייה בלחץ הדם ולתופעות מסוכנות אחרות, עד כדי העלאת הסיכון לשבץ מוחי.

לאור כל האמור לעיל, אם אתם סובלים מהפרעות בשינה בגלל נחירות רמות או שאתם מתעוררים בתחושת חנק מספר פעמים בלילה – מומלץ מאוד לגשת לרופא ולערוך אבחון מדויק של המצב. ככל שתקדימו לעשות כן ולקבל את הטיפול המתאים, בין אם באמצעות מכשיר סיפאפ ובין אם באמצעות מכשיר ביפאפ – כך תקדימו לשפר את איכות חייכם. בהצלחה!