כחלק מהמאמץ להנגיש את המרחב הציבורי לכל הציבור, לרבות בעלי מוגבלויות שונות, נוצר צורך ביצירת מקוואות נגישים לנכים. זוהי גם דרישה מבחינת החוק וגם חובה מוסרית, ובעמוד זה תוכלו למצוא מידע עדכני בנושא וכן פתרונות שמספקים מענה יעיל לצורך הזה.
מה קובע החוק לגבי הנגשת מקוואות לנכים?
ב-2012 נכנסו לתוקף תקנות חדשות בנושא התאמת מבני ציבור קיימים לאנשים עם מוגבלות. התקנות מפרטות מה כוללת ההנגשה, ובנוסף מסמיכות את המשרד לשירותי דת כגוף שקובע כמה מקוואות יונגשו בכל אחת מהרמות הנ"ל בכל ישוב.
הקריטריון העיקרי לקביעת מספר המקוואות הנגישים בכל ישוב הוא מספר התושבים היהודים. בישוב שבו למעלה מ-300,000 תושבים יהודים, נדרשים 3 מקוואות ברמת הנגשה בסיסית לפחות. בישובים עם 200,000-300,000 יהודים, מספר המקוואות המונגשים יהיה שניים (לפחות), ואילו בישובים עם 50,000 יהודים אבל פחות מ-200,000 חובה לוודא שיש מקווה נגיש לנכים אחד.
בישובים קטנים יותר אין חובת הנגשה של מקווה, אלא אם כן יש דרישה ספציפית מאישה שזקוקה לכך. בכל מקרה נקבע בחוק כי אישה בעלת מוגבלות לא תצטרך לעבור מרחק של למעלה מ-21 ק"מ עד למקווה מונגש.
מקוואות נגישים - תמונת מצב
בפועל, גם עשור לאחר כניסת התקנות לתוקף עדיין יש מספר מועט יחסית של מקוואות המונגשים לבעלות מוגבלויות. הסיבות העיקריות לכך הן היעדר תקציב מתאים ועוד יותר מכך מודעות נמוכה לנושא בקרב הציבור ואי-עמידה על הזכויות. בכל מקרה, באתר של המשרד לשירותי דת ניתן למצוא פירוט של מקוואות מונגשים בכל ישוב בארץ (אם יש בו מקווה נגיש לנכים, כמובן).
איך מנגישים מקווה?
על-פי התקנות, ישנן שתי רמות הנגשה של מקוואות:
הנגשה בסיסית: מקווה שחייב ברמה זו של הנגשה יכלול דרך נגישה מהחנייה ועד לכניסה אל המבנה - כך שגם אישה המתניידת בעזרת כסא גלגלים ממונע תוכל להיכנס ללא קושי. בדומה, נדרשת דרך נגישה אל המקלחת, המלתחה, בית השימוש וגם אל בור הטבילה כמובן. עוד מרכיב הוא הכנה למתקן הרמה שיאפשר לאישה בעלת מוגבלות בניידות למלא את מצוות הטבילה, וכמו כן בית השימוש, המקלחת והמלתחה חייבים להיות נגישים בעצמם.
הנגשה מלאה: מקווה שחייב ברמה זו של הנגשה עומד בכל הקריטריונים הנ"ל, ועל כך יש להוסיף מתקן הרמה שבזכותו גם נשים בעלות מוגבלות פיזית יכולות לטבול. המתקן מאפשר לכל אישה מוגבלת בניידות גם להשתמש במקלחת שבמקווה.
פתרונות מומלצים לצורך מקווה נגיש לנכים
המנוף, שמכונה גם מעלון, מחובר למבנה שבו הוא מותקן עם עוגן קבוע, ומתכוונן בהתאם לעומק המים. הוא מעוצב כך שהשימוש בו יהיה נוח מאוד, כולל הפעלה עצמית של האישה בעלת המוגבלות, גם מחוץ למים וגם בתוכם. מומלץ להוסיף למושב גם משענת ראש וחגורת בטיחות, לנוחות ובטיחות מרביות.
התקנת המנוף פשוטה, וכמעט שלא נדרשת תחזוקה. הוא מיוצר מפלדת אל חלד, כפי שניתן להבין משמו פעולת ההורדה למים וההעלאה מתוכם מבוססת על מנגנון הידראולי, והמושב עשוי פוליפרופילן - כל אלה מבטיחים עמידות לטווח ארוך.
מה ניתן לעשות אם המקווה שלך לא מונגש?
על-פי החוק, כל אישה זכאית כאמור להנגשה מלאה של מקווה באזור מגוריה, כך שהיא לא תצטרך להיטלטל לישובים מרוחקים בכל פעם שהיא מבקשת לקיים את מצוות הטבילה. למרות זאת, על-פי פרסומים של המשרד לשירותי דת, לא פנתה אף אישה בבקשה להנגשה. למעשה, המשרד עצמו לא פועל כפי שהיה ראוי שיפעל על-מנת ליידע את הציבור הרלוונטי, נשים דתיות ומסורתיות (וגם גברים מהחברה הדתית והחרדית), בדבר זכותם למקווה נגיש לנכים – ובפרט מקווה שבו מותקן מנוף הידראולי קבוע להורדת נכים למים.
חשוב מאוד להעלות את המודעות לזכות חיונית זו, כך שכל אישה בעלת מוגבלות המעוניינת לטבול תוכל לעשות זאת בקרבת מקום מגוריה. על-מנת לממש את הזכות להנגשת מקווה, יש לפנות אל אגף פיתוח מבני דת במשרד לשירותי דת, באמצעות טופס שנקרא "דרישת אישה עם מוגבלות להנגשת מקווה" - להורדת הטופס
לחצו כאן
מאמרים נוספים
