מהם הסוגים המרכזיים של מיטות סיעודיות ואיך לבחור נכון?

מיטה סיעודית היא מוצר חיוני לכל מי שנאלץ לשהות במיטה שעות רבות מדי יום. הסיבה לכך היא שהשכיבה הממושכת עלולה להוביל לנזקים בריאותיים שונים: כאבי גב, בצקות, תפקוד לא תקין של הלב, בעיות בזרימת הדם ועוד. על-מנת למזער את הסיכון וגם להפוך את החיים לנוחים, חשוב לבחור נכון את המיטה הסיעודית המתאימה ביותר לכל מצב.

מיטה סיעודית מכנית היא האופציה הבסיסית ביותר. היתרון העיקרי של מיטות מכניות הוא המחיר הנמוך, שמנגיש פתרון זה לכל מי שזקוק למוצר.

חשוב להדגיש שגם במיטות סיעודיות מכניות יש מנגנונים יעילים להרמת אזורים שונים, כך שניתן לכוונן את מנח השכיבה בהתאם לצרכים ולרצונות של האדם - כולל אפשרות לפאולר מלא (הסבר מפורט בהמשך העמוד). מומלץ לוודא שהתפעול של המנגנון המכני אכן נוח, כדי שהאדם הסיעודי ו/או המטפל/ת שלו יוכלו לשנות את המנח בקלות וללא מאמץ פיזי.

במקרים שבהם היכולת לשנות בקלות את מצב המיטה משכיבה לישיבה ולהפך הינה משמעותית במיוחד, הפתרון הנכון הוא מיטה סיעודית חשמלית. המיטות בעלות המנגנון החשמלי מאפשרות תפעול פשוט במיוחד, כך שגם קשישים סיעודיים ובעלי מוגבלויות שונות מסוגלים במקרים רבים לתפעל אותן בכוחות עצמם. העצמאות המלאה היא איכות יקרת ערך גם במישור הרגשי וגם במישור הפרקטי, כך שמדובר ביתרון של ממש. למעשה, עם המיטה הסיעודית החשמלית אפשר בלחיצת כפתור להגביה כל חלק - את הראש כדי לאכול בנוחות, לצפות בתוכניות טלוויזיה, לקרוא, לשחק במשחקי לוח וכו', וגם את פלג הגוף התחתון כדי להבטיח זרימת דם מיטבית.

סוג נוסף של מיטות סיעודיות שכדאי להכיר הוא המיטות הנמוכות. באופן עקרוני אפשר לכוון את הגובה של מרבית המיטות, בין אם הן מכניות ובין אם חשמליות, אבל הטווח הסטנדרטי הוא בדרך כלל 40-80 ס"מ. מיטה סיעודית נמוכה ניתן להוריד עוד יותר, עד לגובה של 15-20 ס"מ (כולל המזרן). מרחק מינימלי מהרצפה הוא הכרח המציאות במקרים שבהם יש סיכון גבוה יחסית לנפילה (גם כשיש אמצעי בטיחות), ועוד קהל יעד של מיטות סיעודיות נמוכות הוא אנשים סיעודיים נמוכי קומה - שמתקשים לרדת מהמיטות הסטנדרטיות ולעומת זאת עם המיטה הייעודית הם יכולים לצאת ממנה ולהיכנס אליה בקלות.

אחד המונחים שחשוב להבין בהקשר של מיטות סיעודיות מכל הסוגים - נמוכות ו"רגילות", חשמליות ומכניות - הוא "פאולר מלא". משמעות המושג היא שהמיטה הסיעודית בנויה מ-4 חלקים, וניתן לכוונן בנפרד את החלק שעליו מונח הראש ואת החלק שעליו מונחות הרגליים. השליטה המלאה במיטה והטווח הרחב של הזוויות שאליהן אפשר להגיע מאפשרים ליצור כל מנח רצוי. למשל, תנוחת טרנדלנבורג שבה המיטה כולה מוטה, כדי לסייע בהתמודדות עם מצוקות רפואיות כמו בצקת בריאות או ספיקת לב לקויה. מיטות פאולר מלא ממזערות את הסיכון לכאבים באזורים שונים של הגוף עקב זרימת דם לא מיטבית ושכיבה ממושכת במנח שהוא לא אופטימלי לאדם. תועלת נוספת היא האפשרות לבצע כל פעולה שהיא בנוחות מרבית.

עבור חולים סיעודיים כבדי משקל ייתכן צורך במיטות עם כושר נשיאה גבוה מהרגיל. לצורך זה פותחו מיטות חזקות במיוחד שיכולות לשאת גם 220 ק"ג ואפילו 320 ק"ג, וכמובן לעשות זאת במשך תקופה ארוכה בלי לסבול מבלאי מואץ. במקרים אלה חשוב לשים לב גם למידות המיטה, כלומר האורך והרוחב, כך שהחולה גדול הממדים יוכל לשכב בתנוחות הנכונות עבורו בנוחות. 

במקביל לבחירת הסוג המתאים ביותר של המיטה הסיעודית, חשוב להקדיש תשומת לב גם לציוד שמשלים את הפתרון הנכון. אופציה אפשרית אחת היא מנוף הרמה לנכים - המנוף מיועד למצבים שבהם קשה עד בלתי אפשרי להעביר את האדם הסיעודי מהמיטה לכיסא הגלגלים, מכיסא הגלגלים לאמבטיה וכו'. חשוב מאוד לבחור מנוף על סמך הצרכים הספציפיים של האדם ובעזרת אנשי מקצוע מנוסים. במקרים קלים יותר אפשר להשתמש בטרפז או בידית עזר.

מזרן למניעת פצעי לחץ הוא עוד מוצר משלים שמספק תועלת רבה ומונע כאבים מיותרים. מגני מיטה תורמים להעלאת רמת הבטיחות בשימוש, וכך גם שרפרפים חזקים ועמידים לסיוע בעלייה אל המיטה.