המדריך לעצירות

מהם התסמינים של עצירות?

• מעט יציאות.
  
• קושי בהוצאת צואה הכרוכה במאמץ רב.
  
• צואה קשה או קטנה.
  
• תחושה שלא הכל יצא.
  
• בטן נפוחה.

מהם הגורמים לעצירות?

• שינויים בתזונה או בפעילות הגופנית.
  
• צריכה לא מספקת של מים או סיבים תזונתיים.
  
• צריכה מרובה מוצרי חלב.
  
• לא מספיק פעילות גופנית.
  
• התנגדות לדחף להוציא צואה.
  
• לחץ נפשי.
  
• שימוש יתר בחומרים משלשלים.
  
• שימוש בתרופות שונות, במיוחד משככי כאבים חזקים, תרופות נוגדות דיכאון או כדורי ברזל.
  
• תרופות נוגדות חומצה המכילות סידן או אלומיניום.
  
• הפרעות אכילה.
  
• תסמונת המעי הרגיז.
  
• היריון.
  
• בעיות עצבים ושרירים במערכת העיכול.
  
• סרטן המעי הגס.
  
• מצבים נוירולוגיים כגון מחלת פרקינסון או טרשת נפוצה.
  
• תת פעילות בלוטת התריס (הנקראת Hypothyroidism).

מה עלי לעשות אם אני סובל מעצירות?

• מומלץ לשתות 2 עד 4 כוסות מים נוספות ביום (וסך הכל בין ½ עד שני ליטרים ביום), אלא אם כן הרופא המטפל דרש להגביל נוזלים מסיבה אחרת. ניתן לשתות גם שתיה חמה, במיוחד בבקרים.
  
• יש לאכול תזונה מאוזנת היטב עם הרבה סיבים תזונתיים. מקורות טובים לכך הם פירות (בעיקר שזיפים מיובשים ופירות הדר), ירקות, קטניות, לחם מחיטה מלאה ודגנים (במיוחד סובין). סיבים ומים עובדים יחד מצוין כדי לשמור על פעילות מעיים תקינה.
  
• מומלץ להימנע מצריכת קפאין מפני שהוא בעל נטייה לייבש.
  
• כדי להפחית את מוצרי החלב, מפני שהם יכולים לעודד עצירות אצל חלק מהאנשים.
  
• יש להקפיד על פעילות גופנית תדירה ברוב ימי השבוע, למשך לפחות 30 דקות ביום. בעת הפעילות הגופנית גם שרירי המעיים פעילים יותר, ולפיכך מעודדים יציאות.
  
• אין להתעלם מהדחף להוציא צואה. יש ללכת לשירותים מיד כאשר מתעורר הדחף לכך.

ואם הטיפול הביתי לא מועיל?

חשוב מאוד לא ליטול חומרים משלשלים מבלי להיוועץ ברופא. אם כן, מתי העצירות מצריכה התערבות רופא?
יש לפנות לרופא המטפל אם אתה סובל מעצירות פתאומית הכרוכה בכאבי בטן או התכווצויות, וכן אם אינך מסוגל להוציא צואה או לשחרר נפיחה כלל.

• עצירות היא בעיה חדשה יחסית בחייך, ושינויים באורח החיים לא עזרו.
  
• ישנו דם בצואה.
  
• חלה ירידה במשקל למרות שאין כוונה או ניסיון לכך.
  
• מתעורר כאב חמור עם פעילות המעיים.
  
• העצירות נמשכת יותר מ 2 שבועות.
  
• הגודל, הצורה והעקביות של היציאות השתנו באופן דרמטי.

• בדיקות דם במטרה לבדוק את רמות ההורמונים.
  
• בדיקות אשר נועדו לבדוק את השרירים בפי הטבעת.
  
• בדיקות שמראות כיצד פסולת עובר דרך והחוצה מהמעי הגס של המטופל.
  
• קולונוסקופיה כדי לאתר חסימות במעי הגס.

• שימוש בתכשירים להגדלת נפח הצואה: השימוש בתכשירים המגדילים את נפח הצואה, כמו בנפייבר ופסיליום, מומלץ רק במידה ואין תגובה חיובית לטיפולים הביתיים. תכשירים אלו סופחים נוזלים ובכך מגדילים את נפח הצואה. מפני שהשימוש עשוי להיות כרוך בתופעות לוואי כמו נפיחות של הבטן, הרופא המטפל יעלה את המינון שלהן בהדרגה. כמו כן, חשוב מאוד להקפיד על שתיית מים מרובה. 
• שימוש בתכשירים אוסמוטיים: אם הטיפול הקודם לא הועיל או גרם לתופעות לוואי, ניתן להשתמש בתכשירים אוסמוטיים כמו אבילק ולבולק (המכילים לקטולוז) או פנגלקס ונורמלקס(המכילים פוליאתילן גליקול). לתכשירים אלו תוצאה דומה לטיפול הקודם, ואף הם מעלים כמות הנוזלים בצואה. זאת באמצעות משיכת מולקולות מים לתוך חלל המעי. 
• שימוש במשלשלים ממריצים: אם התכשירים האוסמוטיים לא הועילו, יש ליטול בנוסף להם משלשל ממריץ כל 2 עד 3 ימים, לפי הצורך או באופן קבוע. 
  
• שימוש בתרופות חדשות: אם כל הטיפולים הקודמים לא הועילו, מומלץ להפסיק אותם ולהשתמש בתרופות חדשות לעצירות המסייעות להגביר את התנועה של המעי. תרופות כאלו לדוגמה הן רזולור או אמיטיזה. אם גם שלב זה אינו מוביל לתוצאה הרצויה ולא נראה שיפור, על הרופא המטפל להפנות לייעוץ ובירור אצל מומחה גסטרואנטרולוגי.