דום לב הוא אחד מגורמי המוות השכיחים ביותר בעולם כולו ובכלל זה גם בישראל. מדובר בהפסקה פתאומית של פעולת הלב, שיכולה להתרחש בכל גיל, גם ללא סימנים מוקדמים, ואם היא אינה מטופלת כראוי באופן מיידי – היא גורמת, במקרים רבים, למוות. הטיפול המיידי הנדרש במצבים כאלה הוא שימוש במכשיר שנקרא דפיברילטור (מַפְעֵם, בעברית). גם אם לא הכרתם קודם את שמו, הרי שהמכשיר בוודאי מוכר לכם מסדרות טלוויזיה ומסרטים בהם נראים אנשי הצוות הרפואי כשהם מצמידים לחזהו של אותו אדם שלקה בדום לב שני לוחות מתכתיים מפעילים מכשיר מסוים וצועקים "clear!". אותו מכשיר שראיתם בסדרות, ואם אתם לוקים במחלת לב אז אולי גם במציאות, שולח ללב שוק חשמלי חזק ומהיר שאמור להחזיר אותו לפעולה סדירה.
 

כפי האמור לעיל, המכשיר נותן מכת חשמל ללב בעוצמה חזקה יחסית ולמשך זמן קצר ביותר. מכה זו אמורה לעצור לרגע את פעימות הלב לחלוטין, במטרה שהשוק החזק יגרום ללב לחזור לפעום בקצב סדיר. את האלקטרודות (לוחות המתכת) שמעבירות את השוק החשמלי יש למקם או מעל ללב ומאחוריו (על הגב) על פי סכמת אנטיריור-פוסטיריור , או על פי סכמת אנטיריור-אפקס – אלקטרודה אחת מצד ימין מתחת לעצם הבריח ואלקטרודה שנייה מתחתיו ומשמאלו של שריר החזה השמאלי. לאחר מיקום האלקטרודות על גופו של המטופל יש לקבוע את עוצמת מכת החשמל שתינתן. העוצמה נקבעת על ידי הצוות המטפל או על ידי המכשיר עצמו – תלוי אם מדובר במכשיר ידני או בדפיברילטור אוטומטי, בהתאמה. לאחר קביעת העוצמה יש להפעיל את המכשיר ולבצע את הפעולה על פי ההנחיות ועל פי המקרה (במצב של דום לב, למשל, הנחיות הפעולה הבסיסיות הן לבצע פעולת החייאה (CPR)במשך שתי דקות לאחר כל שוק חשמלי).

אמנם, מכשיר החייאה דפיברילטור פותח במקור על מנת לסייע במצבים של דום לב פתאומי, אולם היום ישנם מכשירים שמבוססים על אותה שיטת פעולה בדיוק, ויכולים לסייע גם במצבים אחרים של תפקוד לקוי של הלב. מדובר בעיקר במצבים של פרפור חדרים ושל הפרעות קצב, בהם נדרשת לעתים "הפעלה מחדש" של הלב על מנת להחזירו לקצב תקין. את ההפעלה מחדש משיגים באמצעות השימוש במכשיר, שכיום, בזכות המצאתם של הדפיברילטורים הניידים, יכול להינתן בכל מקום בו המטופל נמצא.

אם ידועה בעיה בלב, מומלץ מאוד לכל חולה להצטייד בדפיברילטור אוטומטי ולדאוג לכך שהמכשיר יהיה איתו תמיד. אחרי הכול, אף אחד לא יודע מתי יתרחשו, חלילה, מצב של הפרעה בקצב הלב או מצב של פרפור חדרים, וכדאי מאוד שאם וכאשר זה יקרה – יימצא ברשות החולה המכשיר שיכול להציל את חייו. אמנם, ישנם מקומות ציבוריים שבהם ישנם דפיברילטורים והצוותים הרפואיים שמוזעקים לטיפול במקרים כאלה נושאים גם הם את המכשיר, אולם לצערנו החוק שמחייב מקומות הומי אדם להציב את מכשירי ההחייאה הללו בשטחם אינו מיושם כמו שצריך והזמן שעובר עד להגעתו של צוות רפואי עלול להיות קריטי למצבו של החולה. לעומת זאת, אם לחולה יהיה דפיברילטור שמצוי עמו, סביר להניח שהוא יקבל את הטיפול הרבה יותר מהר ושסיכויי ההחלמה וההתאוששות שלו יהיו הרבה יותר גבוהים.

ישנם מספר סוגים של דפיברילטורים. אמנם כולם מיועדים לאותה מטרה, אולם יש כאלה ידניים המיועדים להפעלה על ידי צוות רפואי ויש כאלה אוטומטיים לדוגמא דפיברילטור פיליפס, שהינם ידידותיים מאוד למשתמש ואינם מצריכים ניסיון קודם כדי להפעילם. כשמדובר באדם בעל מחלות לבביות ברקע, מומלץ שיצטייד בדפיברילטור אוטומטי – מכשיר הקובע את עוצמת המכה החשמלית בעצמו, על פי מדדי ההתנגדות של הגוף שנמדדים על ידי האלקטרודות.  חשוב לדעת שישנם מכשירים אוטומטיים המשמיעים הנחיות קוליות לביצוע פעולות ההחייאה, דבר שתורם מאוד לביטחונו של המפעיל ומגדיל בצורה משמעותית את הסיכוי להצלת חיים.

כתבה: שיר שמולביץ